קוהלת וסוכות

במועדים רבים נהוג לקרוא אחת מחמש המגילות . תמיד קיים קשר בין החג ובין המגילה הנקראת בו. בחג הסוכות קוראים את מגילת קוהלת. מגילה זו נכתבה על ידי שלמה המלך, ובה הוא מתאר כיצד הוא חווה את כל הנאות העולם הזה (בהתאם לגדר ההלכה) ומסקנתו לאחר כל זאת היתה שהכל הבל הבלים ורעות רוח. המפרשים מבחינים בסתירה הקיימת לכאורה בין המסר של קוהלת ובין מהות חג הסוכות. החג נקרא "זמן שמחתנו", ויש בו עניין של שמחה יותר מכל חג אחר. לעומת זאת, מגילת קוהלת, רואה את הכל, ובמיוחד את השמחה, כהבל העולם הזה. מה הקשר בין סוכות ובין קוהלת? ב"דרכי מוסר" ר' יעקב ניימן זצ"ל מציין כי מאפיין עיקרי בחג הסוכות הוא עזיבת דירת הקבע, ועקירה לדירת עראי. הוא כותב שקשה לומר שמעבר כזה גורם לשמחה. אדם עוזב את ביתו המוגן והנוח לטובת סוכה שברירית ברשות הרבים, מצב מדכא למדי. הר' ניימן מסביר, שאדם מסוגל להגיע לשמחה אמיתית רק כאשר הוא מכיר בכך שההנאות הגשמיות מתעתעות בו ובאמת אינן מספקות כל שמחה וסיפוק אמיתי. החלפת הנוחות שבבית לטובת הסוכה מסייעת לאדם להכיר בכך . עדיין קשה להבין, מדוע לא יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית על ידי הנאות העולם הזה? אחד מיסודות האמונה הוא שאדם מורכב מגוף ומנשמה. שניהם דורשים לבוא על סיפוקם: הגוף מחפש את תענוגות העולם הזה, בעוד הנשמה שואפת באופן תמידי לקשר עם הקב"ה, קשר שמקומו האמיתי והתכליתי הוא בעולם הבא. בכוח הנשמה לרומם את הגוף עד שיהפוך להיות משועבד לה, ויסיע לה בהתקשרותה עם בורא עולם. לדוגמא, אדם המברך לפני האכילה, מרומם את הפעולה הגשמית והיומיומית של אכילה, לפעולה רוחנית. אולם, אם אדם מתרכז רק בהנאות העולם הזה, נשמתו לא באה על סיפוקה, כיוון שהוא מתעלם מצרכיה ושאיפותיה. וכך, חיבור יתר להנאות העולם הזה דוחה את הנשמה וכולא את צרכיה. כתוצאה מכך נמנעת בהכרח שמחה אמיתית. כעת ניתן להבין את הקשר בין שמחת חג הסוכות ובין שלילת השמחה הנראית לכאורה בקוהלת. שלמה המלך אומר שהחיים הינם הבל הבלים רק כאשר מטרתם היחידה היא הנאות גשמיות. ניתן לראות רעיון זה בדברי הגמרא על סתירה הקיימת לכאורה בתוך קוהלת: בפרק ב' כותב שלמה "לשמחה מה זו עושה" - כלומר, השמחה היא חסרת משמעות ולא מועילה כלום. לעומת זאת, בפרק ח' הוא כותב: "ושבחתי אני את השמחה" הגמרא מסבירה ששמחה היא משובחת כאשר הוא שמחה של מצווה, וחסרת ערך כאשר אינה שמחה של מצווה . במילים אחרות, שמחה שמקורה בהנאות העולם הזה היא הבל ורעות רוח, אולם שמחה רוחנית אכן משובחת היא. בהתאם לכך, סוכות וקוהלת מתאימים מאד זה לזה. שניהם מלמדים אותנו שהדרך היחידה להגיע לשמחה אמיתית היא ההכרה במהותם של הנאות העולם הזה, וההבנה שהם לעולם לא יספקו את שאיפתה וכמיהתה של הנשמה לבורא העולם. מי יתן ונזכה ליישם לימוד זה בחיינו ולהתרומם בשמחה האמיתית של חג הסוכות.