וזאת הברכה ושמחת תורה

בס"ד וזאת הברכה ושמחת תורה יהונתן גפן הפסוק הראשון אותו מלמדים לתינוקות נמצא בפרשה האחרונה בתורה; "תורה ציוה לנו משה, מרשה קהילת יעקב" . פסוק זה הוא המקור לכך שישנן תרי"ג מצוות; הגמרא אומרת שהגימטריה של המילה "תורה" היא 611, אלה הן 611 מצוות שלימד משה רבינו את כלל ישראל, מלבד מלבדן יש עוד שתי מצוות אותן הקב"ה ציווה ישירות לעם ישראל במעמד הר סיני – להאמין בו, ושלא ללכת אחר אלוהים אחרים. כך יוצא שישנן 613 מצוות . דברים אלה של הגמרא יצרו משימה לא פשוטה למפרשים – להגדיר אלו מצוות נכללות במניין תרי"ג המצוות, כיוון שלכאורה ניתן למצוא בתורה הרבה יותר מ-613 מצוות. אחיו של הגאון מוילנא מתייחס לקושי זה בספרו 'מעלות התורה'. הוא מצטט את דברי הגאון המדמה את התורה לעץ; לכל עץ ישנם שורשים שמתוכם מסתעפים ענפים רבים. באותה מידה בתורה ישנם 613 שורשים, הם תרי"ג המצוות, ומתוך כל מצווה מסתעפים ענפים רבים מאד שגם הם מהווים חיובי תורה. יתירה מכך, הוא כותב שגם מתוך סיפורי התורה יש ללמוד מצוות רבות המחייבות אותנו בדרכים שונות. כל לימוד הנלמד מהנהגתם של הדמויות בתורה כולל בתוכו בעצם חיוב מהתורה, כתוצאה מכך מספרן של המצוות בתורה הופך גדול עד מאד. הגאון מסביר שזהו הפירוש לדברי חז"ל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" – לא מדובר אך ורק על תרי"ג המצוות, אלא הכוונה לעוד אלפי מצוות וחיובים שעולים מבין השיטין של סיפורי התורה . על פי הבנה זו נוכל לגשת ללימוד התורה מתוך מבט חדש לגמרי. כאשר התורה מספרת לנו על התרחשות עניינים כלשהי, אין זה מסתכם אך ורק בתיאור מעניין של עובדות הסטוריות, אלא מונח לפנינו שיעור יקר ערך ויקר מציאות על הדרך בה עלינו לחיות את חיינו אנו. ר' נוח ויינברג שליט"א מתבטא כך ואומר שהתורה איננה רק 'ספר הסטוריה' חלילה אלא היא נקראת 'תורת חיים' – על פיה אנו חיים כל רגע מחיינו. לימוד זה משתייך מאד לזמן בו אנו מסיימים את מחזור הלימוד השנתי של כל יהודי וחוגגים ושמחים עם מתנת התורה. תורה אינה אך ורק ספר מרתק ומחכים ביותר. היא ההדרכה המפורטת שנתן הקב"ה לבני האדם כיצד לנהל את חייהם. וזה נכון לגבי כל היבטיה ופניה של התורה, כמו גם הגמרא וההלכה, אך בעיקר מבחינים בכך בחומש. על עניין זה התבטא תלמיד חכם אחד ואמר שייתכן שאדם יחיה בלי לדעת נקודה מהותית זו, הוא עלול לראות בחומש אך ורק מקור לוורט יפה על הפרשה כדי לאמרו על שולחן השבת! אין כל רע באמירת וורטים על הפרשה, אולם חשוב לזכור שהחומש הוא ציוויו והדרכתו של הקב"ה כיצד נחיה כל רגע מחיינו. ר' צבי קושילבסקי שליט"א התייחס לנקודה זו בהסכמתו לספר המדגיש את חשיבות התורה ושייכותה לחיי היום יום בתקופתנו. הוא מצטט את הרמב"ן באיגרתו: "וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו" ועל כך כותב הר' קושילבסקי: "מילים אלה, שנכתבו על ידי הרמב"ן במכתבו המפורסם לבנו, מורות לנו לחפש דרך מעשית ליישם את כל מה שאנו לומדים בתורה. אכן זוהי מטרה נשגבה וחשובה לעין ערוך, אולם קורה לעיתים והיא חומקת תחת ידנו. אנו נוטים להתייחס ללימוד התורה שלנו כהשכלה אינטלקטואלית המנותקת כלילת ממציאות החיים שלנו . שמחת תורה הוא היום בו אנו חוגגים ושמחים במתנת התורה. ייתן ה' וכולנו נזכה לנצל מתנה זו בדרך הטובה ביותר.