תזריע- היחס לייסורים

בפרשת תזריע נידונים הסוגים השונים של נגעי האדם, והתהליך שעל האדם לעבור כדי להרפא מהם. מאז שחרב בית המקדש – כל הלכות נגעים אינן נוגעות למעשה . אם כך, כיצד מתקשרת הפרשה לחיי המעשה שלנו? ספר החינוך משיב על שאלה זו: הוא כותב שטומאת המצורע מגיעה כתוצאה מחטאי האדם. הסבל שאדם סובל אינו מגיע סתם במקרה, אלא הכל בא מאת ה'. על המצורע לעבור תהליך ארוך וקשה בו הוא יושב בדד, ואמור לפשפש במעשיו ולהגיע להכרה בטעויות שעשה. זהו מסר שוודאי רלוונטי מאד לכל דור ודור . אמנם בימינו איננו סובלים מנגעים, אולם ייסורים רבים אחרים פוגעים בנו. טומאת הנגעים מלמדת אותנו שלא לייחס סבל זה ליד המקרה חלילה, אלא עלינו לראות בזה מסר מאת הקדוש ברוך הוא. ישנה מצווה נוספת הקשורה לנגעים שניתן ללמוד ממנה עוד יותר מה עלינו להגיב ומה לא להגיב ביחס לייסורים. התורה אומרת שאחד הסוגים של הנגעים הוא הנתק. אם אדם מוצא על גופו נתק עליו לעבור תהליך של בידוד, ולאחריו לעמוד לבדיקה על ידי הכהן. אם לאחר שבוע שלם של בידוד, הנתק לא פשה – התפשט הלאה, אזי צריך האדם לגלח את האזור שסביב הנתק, ומצד שני, אסור לו באיסור חמור לגלח שיער שגדל על הנגע בעצמו . ספר החינוך מסביר את משמעותו של איסור זה: "משרשי המצווה. לרמז שיסבול כל אדם איזה צער ואיזה ענש שיענישהו השם ברוך הוא ולא יבעט בהם. ואל יחשב שיהיה יכולת בידו לבטל אותם ולהעלימם מן הבריות..." בעל ספר החינוך מלמדנו שגילוח השער שעל הנתק מסמל שתי דרכים לא נכונות בהן עלולים בני אדם להגיב על הייסורים ששלח אליהם ה'. ראשית, אדם עלול ל"בעוט" ולהתריס כלפי ה' מתוך סבלו וייסוריו, ולטעון על יושר משפטו והנהגתו של ה' בעולם. ייתכן שאדם יהיה ברמה גבוהה יותר, ולא יתריס כלפי ה' על כאבו, אבל הוא עלול לאמץ גישה אחרת שאף היא אינה הדרך הנכונה. הוא עלול לנסות להסיר את הייסורים מעליו בלי ללמוד מהם את המסר שהם באו ללמדו, ויותר מכך, אדם עלול להיות עסוק יותר ומודאג יותר מ"מה אנשים חושבים", ובעיקר להתמקד בהסתרה, שלא ידעו שהוא סובל, במקום להשתמש בייסוריו כהזדמנות לעליה וגדילה. האיסור להסיר את הנתק מלמדנו שלא 'לטמון ראשנו בחול' כאשר אנו סובלים מקושי וסבל, אלא עלינו להתאמץ ולהשתדל לעלות ולגדול מתוך הייסורים. ר' אברהם גרודז'ינסקי זצ"ל, המשגיח בישיבת סלבודקה כותב בהרחבה על עניין הייסורים בספרו תורת אברהם . הוא כותב שהמטרה העיקרית של הנבואה הייתה להודיע לאדם במה חטא ומה עליו לתקן. גם כאשר על פניו נראה היה כאילו לא שגה האדם בשום דבר, הגיע הנביא וחדר לתוך עומק נשמתו וזיהה את הנושא בו עליו להשתפר. הר' גרודז'ינסקי ממשיך ושואל, בתקופה בה אין חזון ונבואה, כיצד מעביר הקב"ה מסרים כאלו? כיצד הוא מודיע לנו במה שגינו? ותשובתו היא – הייסורים. הם מהווים תחליף לנבואה. כאשר אדם נתון בצער וכאב, אפילו הקטן ביותר, הקב"ה בעצם מדבר אליו בדרך זו ואומר לו שעליו לשוב בתשובה. וכך, מהווים הייסורים מתנה עצומה – הם מספקים לנו הזדמנות לתקן ולישר את דרכינו. הגמרא אומרת שאין הכוונה בייסורים דווקא לפגעים גדולים וקשים, אלא לכל קושי אפילו מזערי ביותר; הגמרא מביאה לדוגמא אדם שמנסה להוציא שלושה מטבעות מכיסו ויוצא לו רק שניים. בדרך זו הקב"ה מדבר איתנו באופן תמידי, בכל רגע ורגע, ומעביר אלינו מסרים רבים – דרך הייסורים. והשאלה המתבקשת היא, בזמן בית המקדש כאשר הייסורים שבאו על האדם היו נגעים, היה פשוט ביותר לדעת מדוע באו. היה ידוע וברור שהם מגיעים על עבירות מסוימות כמו לשון הרע. אולם בימינו אנו, כיצד יכול אדם לדעת מהו המסר שמנסה הקב"ה להעביר לו דרך הייסורים שקיבל? ודאי שבלתי אפשרי לדעת באופן ברור ומוחלט, אבל בעל התורת אברהם מביא את היסוד של חז"ל שה' מעניש את האדם מידה כנגד מידה על חטאיו. לדוגמא המשנה בסוטה כותבת ששמשון חטא בשתי עיניו, לכן הוא נענש שהפלישתים ניקרו את עיניו, אבשלום התגאה בשיערו היפה, לכן נענש ושיערו הוא היה זה שגרם למותו כאשר נתפס בין ענפיו של עץ . אם כך ראוי לאדם לחפש אחר חטא שקשור באופן כלשהו לייסורים אותם קיבל, ולחשוש שמא זו היא הסיבה לייסורים. לדוגמא, אדם שסובל מכאב מסוים בפיו, ייתכן ועליו לבדוק ראשית האם הוא חטא בנושא הקשור לדיבור. ישנה דוגמא מצוינת לרעיון זה הקשורה בחייו של הרב גרודזינסקי זצ"ל. הוא סבל מצליעה קשה ובולטת. כאשר הוצע השידוך לראשונה לביתו של ר' בער הירש הלר, חסיה, היא סירבה לשידוך בשל כך. זמן קצר מאד לאחר מכן היא נפלה ממדרגות המרתף ושברה את רגלה. היא הסיקה מכך שזהו סימן עבורה לא לסרב לשידוך בשל רגלו הפגועה של הרב גרודזינסקי, ובזכות אותה פציעה היא נישאה לו . בכל אופן, אם נמצא את החטא ה"נכון" אליו כוונו הייסורים, ואף אם לא, החשוב ביותר הוא שנחפש אחריו. אם אותו כאב בפה ממנו סבל אותו אדם בדוגמא הקודמת הגיע בגלל שהוא דיבר שקר, והוא הסיק מכך שעליו לעבוד על עצמו בעניין לשון הרע – הרי שהשיג את מטרתם העיקרית של הייסורים – גדילה והשתנות לטובה. נקודה זו חשובה עד מאד, כיוון שישנה נטייה בימינו כאשר אדם סובל ממשהו, לחפש אחר סגולות שונות על מנת להשתחרר מסבלו. מורי ורבי, הרב יצחק ברקוביץ שליט"א אומר שבכך מפסידים את המטרה העיקרית. הקב"ה לא שולח לנו ייסורים כדי שנחפש ונמצא סגולה כלשהי (אף אם היא אכן מועילה והסבל נפסק), הוא רוצה ממנו משהו, הוא מצפה שנגדל ונתקדם. אין הכוונה לומר שהסגולות הן בהכרח שליליות, אולם אל לאדם לשכוח את התכלית האמיתית של הייסורים – כך הקב"ה מדבר אלינו, כך הוא דורש ממנו לגדול ולהשתנות . פרשיות הנגעים אכן נוגעת מאדם לכל רגע מחיינו – הן מלמדות אותנו כיצד להשתמש בייסורים, להעזר בהם על מנת להיות לבני אדם טובים יותר. יתן ה' וכולנו נזכה לגדול ולהתעלות מהייסורים שמגיעים אלינו מאת ה'.